מחלות מעי דלקתיות, בראשן קרוהן או קוליטיס, משפיעות באופן שלילי משמעותי על הסובל מהן. התסמינים מורכבים, יכולת התפקוד נפגעת ויש הרבה מאד הוצאות כספיות המהוות נטל בשלבים בהם החולה מפסיק לעבוד כתוצאה מהתסמינים, (מה שיכול לקרות במחלות בדרגת חומרה גבוהה).
החדשות המעט מעודדות יותר הן שהחולה אינו לבד במאבק הכלכלי שלו, כאשר יש זכויות שעשויות להיות רלוונטיות עבורו. המאמר הנוכחי יעשה לכם קצת סדר בבלאגן.
רשימת הזכויות הארוכה
במבט ראשון, לא תמיד מייחסים מחלות מעי דלקתיות לאחוזי נכות, אבל המציאות מראה שהן עשויות להוביל להגדרת אחוזי נכות עבור הסובל מהן, במיוחד כשהמחלה חמורה או ממושכת. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שמחשבים כיום את אחוזי הנכות באופן מצטבר, עם חיבור הליקויים הנובעים מהתסמינים השונים לכדי משתנה אחד.
רשימת הזכויות שהאדם עשוי לקבל במקרה הזה משתנה בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו עבורו. קצבת נכות ניתן לקבל לאחר שנקבעו חמישים אחוזי נכות ומעלה, והקצבה כוללת זכויות נוספות מעבר לסכום הכסף שמקבלים הזכאים לה.
קיימות גמלות שונות והטבות הניתנות בתנאים מסוימים לחולים במחלות מעי דלקתיות שהוגדרו עבורם אחוזי נכות: הקלה במיסים או בארנונה, הקטנת התשלומים לקופת החולים וכן הלאה. הזכויות לוקחות בחשבון גם את מצבו הכלכלי של האדם טרם המחלה או הפגיעה (ההגדרה של כושר העבודה), את הגיל שלו, מצבו המשפחתי ועוד.
אז איך מחשבים אחוזי נכות?
אחוזי נכות מחושבים בוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, לאחר הגשת בקשה מתאימה לקבלת אחוזי נכות. בוועדה בוחנים את המצב הבריאותי של החולה לעומק, באמצעות הסתמכות על חוות דעת רפואיות וסקירת הטיפולים שעבר או התרופות שקיבל. כמו כן נעשה תשאול של האדם במטרה לראות עד כמה המחלה ותסמיניה מקשים עליו להתנהל ביום יום באופן עצמאי.
יש הטוענים שהמוסד לביטוח לאומי נוטה להעמיד לא מעט קשיים מול האדם המעוניין לקבל זכויות שונות, ולעיתים אף מחמיר מדי. מומלץ להתחיל את ההתנהלות מולו מוקדם האפשר, ובמידת הצורך להיעזר בסיוע של גורמים אחרים.
חוות דעת רפואיות משפיעות על הזכויות
אלו הן חוות דעת המוכנות על ידי רופא הבקיא באופן מלא בתחום הרפואי הנתון, ומתייחסות לדרגת החומרה של המחלה ותסמיניה, ליכולת התפקוד של האדם הסובל ממנה ועוד.
חוות הדעת עשויות להידרש לא רק במסגרת התהליכים במוסד לביטוח לאומי (למשל כשרוצים לערער על ההחלטה הראשונית של הועדה), אלא גם בהתנהלות מול חברות הביטוח, בהליכים משפטיים הקשורים לתחום ועוד.
איך אפשר בלי הרשלנות הרפואית?
רשלנות רפואית היא מצב בו נגרם למטופל נזק בעקבות טיפול רפואי שגוי, החורג ממבחן הרופא הסביר. קיימות נקודות אפשריות רבות במהלך הטיפול, העלולות להוות ציוני דרך להתרחשות הרשלנות, החל מאבחון מוטעה או מאוחר של הבעיה, מתן תרופות שאינו מתאימות או ביצוע טיפולים בצורה שאינה מקצועית.
גם ההיבטים הטכניים של התהליך עשויים להיקשר לרשלנות רפואית: הסכמה מדעת של החולה, הצגת הסיכונים המאפיינים כל טיפול שהוא יכול לעבור ועוד.
אם מסיבה זו או אחרת היה פגם בתהליך הטכני, זוהי בעיה מורכבת מבחינת הרופא או המוסד הרפואי. כדי להוכיח רשלנות רפואית צריך ששלושה תנאים יתקיימו. ראשית, שניתן יהיה להוכיח התנהלות רשלנית. שנית, שנגרם למטופל נזק בריאותי או כלכלי. ההיבט השלישי הוא שחייבים להראות שיש קשר ישיר בין הרשלנות לבין הנזק. במצבים רבים מומלץ להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית בפרט ודיני הנזיקין בכלל.
