טיפולים בקרוהן וקוליטיס

הטיפולים התרופתיים והתזונתיים, התוספים, והשינויים באורח החיים עשויים לגרום לבלבול בקרב חולי קרוהן וקוליטיס. אך זוהי תופעה נפוצה, שכן אלו הן מחלות מורכבות ביותר, ולכן יש למצוא את הפתרונות ולהבין את הטיפולים היעילים המותאמים באופן אישי.

הטיפולים השונים כרוכים ביתרונות וחסרונות, ולכן יש לדון עם הרופא לגבי יעילות התרופות בהתאם לחומרת המחלה והתסמינים, ולקבל את ההחלטה הנכונה.

טיפולים ותרופות לקרוהן

הטיפול במחלה כרוך בטיפול תרופתי, או במקרים מסוימים בניתוח. לא קיימת כיום תרופה למחלה ולא קיים טיפול אחד שעובד לכולם. הרופאים משתמשים באחת משתי גישות לטיפול או הקלת התסמינים, שמתחיל עם תרופות מתונות, המתגברות בהדרגה לתרופות חזקות יותר בשלבים מתקדמים של הטיפול.

מטרת הטיפול הרפואי היא הפחתת הדלקת המפעילה את התסמינים והסימנים. הוא נקבע גם כדי לשפר את המצב לטווח הארוך באמצעות הגבלת סיבוכים. במקרה הטוב, הטיפול מקל את התסמינים ומאפשר הפוגה לטווח הארוך.

תרופות אנטי דלקתיות

זהו הצעד הראשון בטיפול בקרוהן. התרופות כוללות:

קורטיקוסטרואידים

כגון פרדניזון, המסייעים בהפחתת דלקת בכל מקום בגוף, אך כרוכות בתופעות לוואי רבות, כולל נפיחות פנים, שיער פנים מוגזם, הזעות לילה, נדודי שינה והיפראקטיביות. תופעות לוואי חמורות יותר כוללות לחץ דם גבוה, סוכרת, אוסטיאופורוזיס, שברי עצמות, קטרקט, גלאוקומה וסיכוי מוגבר לזיהום.

סטרואידים אינם עובדים על כל חולי קרוהן. רופאים משתמשים בהם למקרים בהם התסמינים אינם מגיבים לטיפולים אחרים. סוג חדש יותר של סטרואידים עובד מהר יותר מאשר הסטרואידים המסורתיים, ומייצר פחות תופעות לוואי. יחד עם זאת, הוא יעיל עבור מחלת קרוהן המתרחשת רק בחלקים מסוימים של המעי.

הטיפול נקבע לטווח הקצר – קורטיקוסטרואידים משמשים לתקופה של שלושה עד ארבעה חודשים, עד שמושג שיפור בתסמינים ומתרחשת הפוגה. הם עשויים לשמש אף עם תרופות לדיכוי מערכת החיסון.

מדכאי מערכת החיסון

תרופות אלו מפחיתות דלקת, ועובדות טוב יותר בקרב חלק מהחולים. הן כוללות:

מטוטרקסט

תרופה המשמשת לטיפול בסרטן, פסוריאזיס ודלקת מפרקים שגרונית, ולעיתים גם לחולי קרוהן שאינם מגיבים היטב לתרופות אחרות.

תופעות הלוואי לטווח הקצר כוללות בחילות, עייפות ושלשולים, ולעיתים רחוקות דלקת ריאות העלולה לסכן חיים. שימוש ארוך טווח עלול להוביל לדיכוי מח עצם, הצטלקות הכבד ולעיתים לסרטן. יש להקפיד על מעקב רפואי צמוד לאיתור תופעות הלוואי.

אוסטקינומב (סטלרה) – תרופה המשמשת לטיפול בפסירואזיס. מחקרים הראו שהיא שימושית בטיפול במחלת קרוהן, כשטיפולים רפואיים אחרים נכשלים.

אנטיביוטיקה

מפחיתה את כמות הניקוז ולעיתים מרפאת פיסטולות ומורסות בקרב חולי קרוהן. חלק מהחוקרים סבורים אף שאנטיביוטיקה מסייעת להפחתת חיידקי מעיים מזיקים אשר עשויים להיות משמעותיים להפעלת מערכת החיסון במעיים, המובילה לדלקת.

אנטיביוטיקה עשויה לשמש בנוסף לתרופות אחרות כשקיים זיהום, כמו עם מחלת קרוהן פריאנלית. אך לא קיימות עדויות מדעיות חזקות המוכיחות כי אנטיביוטיקה יעילה למחלת קרוהן.

מטרונידזול (פלגיל) – בעבר, תרופה זו הייתה נפוצה ביותר למחלת קרוהן, אך היא עשויה לגרום לתופעות לוואי חמורות, כולל תחושות קהות ועקצוצים בידיים וברגליים. לעיתים מתרחשים כאבי שרירים או חולשה. אם תופעות אלו מופיעות, יש להפסיק את התרופה ולהתייעץ עם הרופא.

תרופות אחרות

בנוסף לשליטה בדלקת, תרופות מסוימות עשויות לסייע בהפחתת התסמינים, אך יש להתייעץ עם הרופא טרם נטילת תרופות ללא מרשם. בהתאם לחומרת מחלת קרוהן, הרופא עשוי להמליץ על אחת או יותר מהתרופות הבאות:

תרופות נגד שלשולים – תוסף סיבים, כגון אבקת פסיליום, עשוי לסייע בהקלת שלשולים מתונים עד בינוניים. לשלשולים חמורים יותר, תרופת אימודיום עשויה להיות יעילה.

משככי כאבים – להקלת כאבים, הרופא עשוי להמליץ על משככי כאבים מסוימים, אך לא מהסוגים הנפוצים, כגון איבופרופן, או אדוויל. תרופות אלו עשויות להחמיר את התסמינים והמחלה.

תוספי ברזל – אם מתרחש דימום פנימי כרוני, עלולה להתפתח אנמיה כתוצאה מחוסר ברזל.

זריקות ויטמין B12 – מחלת קרוהן עלולה לגרום למחסור בוויטמין B12, המסייע במניעת אנמיה, מקדם צמיחה והתפתחות תקינים, וחיוני לתפקוד עצבי תקין.

סידן וויטמין D – מחלת קרוהן וסטרואידים המשמשים לטיפול בה עלולים להגביר את הסיכון לאוסטיאופורוזיס, לכן יתכן שיהיה צורך בתוספי סידן עם ויטמין D.

ניתוח – אם שינויי תזונה ושינויים באורח החיים, בשילוב עם טיפולים תרופתיים או טיפולים אחרים אינם משחררים את התסמינים והסימנים, הרופא עשוי להמליץ על ניתוח. מחצית מחולי קרוהן זקוקים לניתוח אחד לפחות. יחד עם זאת, הוא אינו מרפא את המחלה.

אפשרויות טיפול בקוליטיס

המטרה העיקרית של הטיפול במחלה זו היא לסייע למטופלים לווסת את המערכת החיסונית שלהם טוב יותר. אמנם לא קיימת תרופה ידועה לקוליטיס כיבית, וההתלקחויות עשויות לשוב, אך שילוב אפשרויות הטיפול מסייע לשליטה על המחלה ואיכות חיים. הטיפול כולל שימוש בתרופות, שינויים תזונתיים ולעיתים ניתוחים לתיקון או הסרת החלקים המושפעים במערכת העיכול.

תרופות

התרופות לקוליטיס כיבית עשויות לדכא את הדלקת במעי הגס, שליטה ודיכוי התסמינים והשגת הפוגה. עם טיפול נכון לטווח הארוך, ניתן להרחיב את תקופות ההפוגה והפחתת התלקחויות התסמינים. רוב התרופות המשמשות לטיפול במחלת קרוהן, מתאימות גם לטיפול בקוליטיס.

שילוב טיפולים

בנסיבות מסוימות, הרופא עשוי להמליץ על הוספת טיפול בשילוב עם הטיפול הראשוני להגברת יעילות התרופות. לדוגמא, טיפול משולב עשוי לכלול תוספות תרופות ביולוגיות.

בדומה לכל טיפול, קיימים סיכונים ויתרונות, כולל סיכון מוגבר לתופעות לוואי נוספות ורעילות. הרופא מזהה את אפשרויות הטיפול היעילות ביותר בהתאם לתסמינים האישיים וחומרת המחלה.

טיפול תזונתי

בעוד שקוליטיס כיבית אינה נגרמת כתוצאה ממאכלים מסוימים, חלק מהמזונות עשויים להחמיר את התסמינים. חשוב להקפיד על תזונה בריאה ומרגיעה המסייעת להפחתת התסמינים, החלפת חומרים מזינים חסרים, וקידום הריפוי. חולי קוליטיס כיבית נדרשים להקפיד על תזונה נכונה, שכן המחלה מפחיתה במקרים רבים את התיאבון, ומגבירה את דרישות הגוף לאנרגיה.

בנוסף, תסמינים נפוצים כגון שלשול עלולים להפחית את יכולת הגוף לספוג חלבון, שומן, פחמימות, מים, ויטמינים ומינרלים. חולי קוליטיס רבים מוצאים שמזונות רכים ותפלים גורמים להפחתת חוסר הנוחות, בהשוואה למזונות חריפים או עשירים בסיבים. בעוד שהתזונה יכולה להיות גמישה, עליה לכלול מגוון נרחב של מזונות מכל קבוצות המזון, והרופא עשוי להמליץ על הגבלת צריכת החלב אם מאובחנת רגישות ללקטוז.