מחלות קרוהן וקוליטיס הן מחלות לכל החיים. הטיפול בתרופות הוא קו הטיפול הראשון, אך בסופו של דבר, חלק מהחולים עשויים להזדקק לניתוח.
מאמר זה מתאר את הסיבות האפשריות לצורך בניתוח, וההליכים השונים. כ-23-45% מחולי קוליטיס, ועד 75% מחולי קרוהן, יזדקקו בסופו של דבר לניתוח. חלק מהחולים יכולים לבחור באפשרות זו, ואילו אחרים ניתוח הוא הכרח מוחלט בשל סיבוכי המחלה.
הסיבות לניתוחי מעיים
חלק מהחולים מחליטים לעבור ניתוח היות ואינם יכולים עוד לשאת את תסמיני המחלה, או שהתסמינים כבר אינם מגיבים לתרופות שנקבעו. התרופות המשמשות לטיפול במחלות קרוהן וקוליטיס כיבית אינן בהכרח יעילות לכל החולים. חלקם חווים הקלה מסוימת במשך זמן מה, ולאחר מכן, מסיבות שאינן ידועות, התסמינים מפסיקים להגיב לתרופות.
חלק מהחולים חווים תופעות לוואי רבות כתוצאה מהתרופות. ניתוח בא בחשבון אם איכות החיים של החולה נפגעה קשות למרות הטיפול הרפואי, או אם תופעות הלוואי של התרופות משמעותיות.
סרטן המעי הגס
ניתוחים מומלצים לחולי קרוהן וקוליטיס כדי למנוע את הסיכון לסרטן זה. החולים נמצאים בסיכון גבוה יותר לסרטן בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, והוא עלול להתרחש בתוך שמונה עד עשר שנים לאחר האבחון הראשון של קרוהן וקוליטיס. חולים שמחלתם משפיעה על רוב המעי הגס, נמצאים בסיכון הגדול ביותר לפתח סרטן המעי הגס.
ברוב המקרים, סרטן המעי הגס מתחיל כמו גוש קטן הגדל על קיר המעי, ונקרא פוליפ. פוליפים מתחילים כשפירים אך הופכים לסרטניים לאורך הזמן. יחד עם זאת חולי קרוהן וקוליטיס לא תמיד יוצרים פוליפים טרום סרטניים.
גידולי מעיים
רקמות שאינן תקינות ורמות טרום סרטניות, הנקראות דיספלסיה, עלולות להימצא על דופן המעי. בנוסף, תאים שאינם תקינים, טרום סרטניים, עשויים להיות נוכחים באזור דופן המעי, ומתגלים במהלך קולונוסקופיה.
אנשים שחיים עם קרוהן וקוליטיס במשך למעלה משמונה עד עשר שנים, צריכים לעבור בדיקת קולונוסקופייה אחת לשנה עד שנתיים, תלוי בגורמי סיכון אחרים, כגון היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס.
קולונוסקופיה סטנדרטית – מלווה בסדרת ביופסיות, דגימות רקמות קטנות שנלקחות לבדיקה מיקרוסקופית. אם מאותרת דיספלסיה, גם אם אינה סרטנית, מומלץ להסיר את המעי הגס ופי הטבעת על מנת למנוע את הסיכון לפתח סרטן.
קוליטיס פתאומי חמור
זוהי הסיבה העיקרית לניתוח חירום לקוליטיס כיבית. כ-15% מהחולים חווים התקף כה חמור של המחלה, עד כי תרופות, אפילו סטרואידים תוך ורידיים, אינם שולטים על התסמינים. ניתוח עשוי להיות נחוץ אם התרופות אינן מסוגלות לשלוט בהתקף.
קוליטיס פתאומי חמור כולל גם דימום בלתי מבוקר ורעיל במעי הגס, בתסמין נדיר. מצב זה נגרם כתוצאה מדלקת חמורה המתפתחת במהירות במעי הגס. התסמינים כוללים כאבים, נפיחות הבטן, חום, דופק מואץ, עצירות, והתייבשות. סיבוך זה עלול לסכן את המטופל ויש לבצע ניתוח מיידי.
מורסה
דלקת עלולה לגרום להיווצרות פצעים בדופן הפנימי של המעיים או באיברים אחרים. כיבים אלו עלולים להתפשט דרך כל עובי דופן המעיים וליצור מנהרה לחלק אחר של המעי, בין המעי ושלפוחית השתן או הנרתיק, או על פני העור.
מצב זה נקרא פיסטולה, שעלולה אף להתרחש סביב האזור האנאלי ולגרום לניקוז ריר או צואה מאזור פי הטבעת הסמוך. תיקון מצב זה דורש ניתוח.
דימום מוגזם במעי – זהו סיבוך נדיר של מחלת קרוהן. הניתוח מתבצע רק אם הדימום אינו נשלט באמצעים אחרים.
ניתוח סטנדרטי לקוליטיס
בהליך זה מבוצעת הסרת המעי הגס ופי הטבעת, בהליך הנקרא פרוטוקול קטומי. היות וקוליטיס משפיעה על המעי הגס ופי הטבעת בלבד, הסרת איברים אלו מובילה לריפוי. במשך שנים רבות, חולים שעברו הליכים אלו נזקקו להליך נוסף של הרכבת שק קטן דרך חור בבטן, לאיסוף צואה.
בעוד שהליך זה עדיין מבוצע, ניתנים לבצע שינויים בהליכי הניתוחים השונים, המאפשרים לחולים רבים לעבור הליכים במגוון סוגים, המבטלים את הצורך בהרכבת שק קבוע.
ניתוחים נפוצים לקוליטיס
כדי להבין הליכים אלו, מומלץ להבין את משמעות המונחים השונים של הניתוחים:
פרוטוקולקטומי – הסרה כירורגית של המעי הגס ופי הטבעת.
קולקטומי – הסרה כירורגית של המעי הגס.
איליום – הסרת החלק התחתון של המעי הגס.
אילסטומי – חור שנוצר בבטחה בבטן לחיסול פסולת. הליך זה עשוי להיות קבוע או זמני.
סטומה – חור בבטן שנוצר במהלך ניתוח אילסטומי.
שק אוסטומי – שקית פלסטיק קטנה הממוקמת מעל הסטומה לאיסוף צואה.
אולי יעניין אותך גם:
