מחלת קרוהן היא מחלת מעי דלקתית (IBD), הגורמת לבעיות במערכת העיכול, העלולות להוביל לכאבי בטן, שלשולים חמורים, עייפות, ירידה במשקל ותת תזונה. דלקת הנגרמת כתוצאה ממחלת קרוהן עלולה להשפיע על אזורים שונים במערכת העיכול, באופנים שונים בקרב החולים.
הדלקת הנגרמת כתוצאה ממחלת קרוהן מתפשטת במקרים רבים עמוק לשכבות רקמת המעי הגס. המחלה עלולה אף להכאיב ולהתיש, ולעיתים עלולה להוביל לסיבוכים מסכני חיים.
למרות שלא קיימת תרופה ידועה למחלה, טיפולים מפחיתים באופן משמעותי את הסימנים והתסמינים, ואף מובילים להפוגה ממושכת. עם טיפול נכון, חולי קרוהן רבים מסוגלים לתפקד היטב.
גורמים לקרוהן
הגורמים המדויקים למחלת קרוהן עדיין אינה ידועה. בעבר, תזונה ומתח נחשדו כאחראים להתפתחותה, אך כיום הרופאים יודעים כי גורמים אלו עלולים להחמיר, אך לא לגרום למחלת קרוהן. מספר גורמים, כגון תורשה ומערכת חיסון לקויה, עשויים להיות אחראים להתפתחותה.
מערכת החיסון – יתכן שווירוס או חיידק עלול לגרום למחלת קרוהן. כשהמערכת החיסונית מנסה להילחם במיקרואורגניזם הפולש, תגובה חיסונית חריגה גורמת למערכת החיסונית לתקוף גם את התאים בדרכי העיכול.
תורשה – קרוהן נפוצה יותר בקרב אנשים שיש להם בני משפחה עם המחלה, ולכן גנים עשויים להיות משמעותיים להגברת הרגישות. יחד עם זאת, לרוב חולי הקרוהן לא קיימת היסטוריה משפחתית של המחלה.
גורמי סיכון
גורמי הסיכון למחלת קרוהן עשויים לכלול:
גיל – המחלה עשויה להתרחש בכל גיל, אך סביר להניח שתתפתח בגיל צעיר. רוב החולים מאובחנים לפני גיל שלושים.
מוצא אתני – למרות שמחלת קרוהן עשויה להשפיע על כל קבוצה אתנית, אנשים ממוצא אשכנזי נמצאים בסיכון הגבוה ביותר.
היסטוריה משפחתית – הסיכון גבוה יותר אם יש קרוב משפחה, כגון הורה, אח או ילד עם המחלה. לאחד מתוך חמישה אנשים עם המחלה יש בן משפחה עם קרוהן.
עישון – גורם הסיכון החשוב ביותר להתפתחות קרוהן. עישון מוביל גם למחלות חמורות יותר וסיכון מוגבר יותר לניתוח. לכן אם חולה קרוהן מעשן, עליו להפסיק.
תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות – כולל נפרוקסן נתרן, דיקלופנק נתרן ואחרים. למרות שתרופות אלו אינן גורמות למחלת קרוהן, הן עלולות לגרום לדלקת המעי, הגורמת להחמרת המחלה.
תסמיני קרוהן
בקרב חלק מהחולים, החלק האחרון של המעי הדק (ileum) מושפע. במקרים אחרים, המחלה מוגבלת למעי הגס. האזורים הנפוצים ביותר המושפעים ממחלת קרוהן הם החלק האחרון של המעי הדק והמעי הגס.
תסמיני וסימני קרוהן נעים בין מתונים לחמורים. הם נוטים להתפתח בהדרגה, אך לעתים מתרחשים פתאום ללא אזהרה. יתכנו אף תקופות הפוגה ללא תסמינים או סימנים.
כשהמחלה פעילה, התסמינים והסימנים עשויים לכלול:
שלשול – בעיה נפוצה בקרב חולי קרוהן. התכווצויות מעיים מוגברות עלולות גם לתרום לצואה רופפת.
חום ועייפות – חולי קרוהן רבים חווים חום נמוך עקב דלקת או זיהום, ולעיתים גם עייפות או אנרגיה נמוכה.
התכווצויות וכאבי בטן – דלקת וכיבים עשויים להשפיע על התנועה השגרתית של תוכן מערכת העיכול, ועלולים לגרום לכאבים והתכווצויות. החולים עשויים לחוות חוסר נוחות קלה עד כאב חמור, כולל בחילות והקאות.
דם בצואה – לעיתים מופיע דם אדום בוהק בצואה, או שהדימום נסתר.
פצעים בפה – עלולים להתרחש כיבים בפה בצורת פצעים.
תיאבון מופחת וירידה במשקל – התכווצויות וכאבי בטן הן התגובה הדלקתית של דופן המעיים, המשפיעים על התיאבון והיכולת לעכל ולספוג מזון.
מחלת פריאנאל – כאב או ניקוז ליד או סביב פי הטבעת עשויים להתרחש עקב דלקת פיסטולה.
אבחון – הרופא צפוי לאבחן את המחלה רק לאחר שלילת סיבות אפשריות אחרות לתסמינים ולסימנים. לא קיימת בדיקה אחת לאבחון המחלה. הרופא עשוי להשתמש בשילוב אנדוסקופיה עם ביופסיות ובדיקות רדיולוגיות כדי לסייע באישור אבחנת מחלת קרוהן.
טיפולים ותרופות
הטיפול במחלת קרוהן כרוך בטיפול תרופתי או במקרים מסוימים בניתוח. כיום לא קיימת תרופה למחלה, ולא קיים טיפול אחד שעובד לכל החולים. הרופאים משתמשים באחת משתי גישות טיפול, ומתחילים עם תרופות מתונות המתגברות בהדרגה בשלבי הטיפול.
מטרת הטיפול הרפואי היא הפחתת הדלקת המפעילה את התסמינים והסימנים. הטיפול משפר גם את התחזית לטווח הארוך באמצעות הגבלת הסיבוכים. במקרה הטוב, הטיפול עשוי להוביל להקלת התסמינים והפוגה לטווח הארוך.
סיבוכי קרוהן
מחלת קרוהן עלולה להוביל לסיכונים הבאים:
דלקת – עשויה להיות מוגבלת לדופן המעי, ולהוביל להצטלקות או היצרות, או שהיא עשויה להתפשט דרך הדופן המעי, במצב הנקרא פיסטולה.
חסימת מעיים – מחלת קרוהן משפיעה על עובי דופן המעי. עם הזמן, חלקים במעיים עשויים להתעבות ולהצטמצם, במצב אשר עשוי לחסום את זרימת תוכן העיכול. יתכן שיהיה צורך בניתוח על מנת להסיר את החלק הנגוע במעיים.
כיבים – דלקת כרונית עלולה להוביל לפצעים פתוחים בכל מקום במערכת העיכול, כולל הפה, פי הטבעת והאזור הגניטאלי.
פיסטולות – לעיתים כיבים עשויים להתרחב דרך דופן המעיים, וליצור פיסטולה, חיבור חריג בין חלקי הגוף השונים. פיסטולות עשויות להתפתח בין המעי והעור, או בין המעי לאיבר אחר. פיסטולה ליד או סביב האזור האנאלי היא הסוג הנפוץ ביותר.
סדק אנאלי – קרע קטן ברקמת קווי פי הטבעת או בעור סביב פי הטבעת, שבו זיהומים עשויים להתרחש. מצב זה קשור במקרים רבים לתנועות מעיים כואבות ועלול להוביל לפיסטולה פריאנאלית.
תת תזונה – שלשולים, כאבי בטן והתכווצויות עשויים להקשות על האכילה או על יכולת המעי לספוג חומרים מזינים באופן תקין על מנת לשמור על הזנה. מצב נפוץ נוסף הוא התפתחות אנמיה עקב ברזל נמוך או העדר ויטמין B12, הנגרמים כתוצאה מהמחלה.
סרטן המעי הגס – היות ומחלת קרוהן משפיעה על המעי הגס, הסיכון לסרטן המעי הגס מוגבר. יש להתייעץ עם הרופא לגבי מעקב ובדיקות בתדירות גבוהה יותר.
