מחלות קרוהן וקוליטיס וטיפול תרופתי

במחלות קרוהן וקוליטיס, בדומה לכל תכנית טיפול תרופתית למחלה אחרת, יש לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם הרופא ולבצע בקפדנות את הוראות השימוש בתרופות.

יש להתייעץ עם הרופא לגבי כל תופעות הלוואי האפשריות, ויחד למצוא את הטיפול המתאים ביותר.

טיפול רפואי לקרוהן

מחלת קרוהן היא מחלה אוטואימונית המשפיעה על מערכת העיכול באמצעות דלקת. היא עשויה עשויות להשפיע על כל חלק במערכת העיכול, אך מתרחשת בדרך כלל במעי הגס. פצעים או נגעים, פיסטולות או סדקים עשויים להתפתח במעיים, ולחסום את מעבר המזון והפסולת. לא ניתן לרפא קרוהן, אך קיימות תרופות זמינות המסייעות להתמודדות עם התסמינים ומניעת הישנות ההתלקחויות.

קורטיקוסטרואידים

מסייעים בהפחתת דלקת. הרופאים רושמים תרופות אלו כדי להקל את התסמינים בטווח הקצר. התרופות משמשות למקרים מתונים של קרוהן, ואם המטופל סובל מתסמינים רציניים יותר, או שהתרופות אינן עובדות, הוא עשוי לרשום פרדניזון.

תרופות אלו מתאימות אף לטיפול בקוליטיס. תופעות הלוואי של קורטיקוסטרואידים עשויות לכלול גלאוקומה או לחץ מוגבר בעיניים; נפיחות; לחץ דם גבוה; ועלייה במשקל.

התמודדות עם תופעות לוואי חמורות של קורטיקוסטרואידים

תופעות לוואי חמורות עשויות להתרחש אם לוקחים את התרופות למשך למעלה משלושה חודשים, ולכן הרופא רושם אותן לתקופת זמן מוגבלת. לאחר מכן הוא רושם תרופות אחרות המסייעות לשמירת ההפוגה מההתלקחויות, והפחתת תסמיני הגמילה מפרדניזון. תופעות לוואי חמורות של קורטיקוסטרואידים עשויות לכלול אובדן צפיפות העצם; או בעיות בכבד.

לתופעות הלוואי החמורות הרופא עשוי לרשום גם תוספי סידן וויטמין D, המסייעים במניעת איבוד מסת העצם אם לוקחים את התרופות לתקופה ארוכה.

אימונומודולנטים ותרופות מדכאות

חוקרים מאמינים שמחלת קרוהן נגרמת כתוצאה מבעיה במערכת החיסונית. תאים שתפקידם להגן על הגוף, תוקפים את מערכת העיכול. לכן תרופות לדיכוי או ויסות המערכת החיסונית, מסייעות לטיפול בקרוהן.

רופאים רושמים תרופות אלו אם הקורטיקוסטרואידים אינם עובדים או אם מתפתחות פיסטולות. הן מסייעות לשמירת ההפוגה מהמחלה, ולרפא פיסטולות. תופעות הלוואי של התרופות עשויות לכלול כאבי ראש; בחילות; והקאות.

תופעות לוואי נדירות – היות ותרופות אלו מדכאות את המערכת החיסונית, הן עשויות להשפיע על יכולת הגוף להילחם בזיהומים. תופעות לוואי נדירות הן דלקת הלבלב, בעיות בכבד ודיכוי מיאלוסקופיה, שהיא ירידה בכמות מח העצם.

תרופות ביולוגיות

אלו הן תרופות המשמשות לאנשים עם רמות בינוניות עד חמורות של קרוהן. הרופא עשוי לרשום אותן אם התרופות האחרות אינן עובדות, או אם מתפתחות פיסטולות במערכת העיכול. תרופות ביולוגיות עשויות אף להקל תופעות לוואי של תרופות סטרואידים.

תרופות אלו ניתנות בהזרקה תוך ורידית באופן קבוע. הן פועלות להפחתת דלקת באזורים מסוימים כגון הבטן, ואינן מדכאות את כל המערכת החיסונית. הן מתאימות גם לטיפול בקוליטיס.

יתכן שיופיעו תופעות לוואי כגון אדמומיות, נפיחות או גירוי במקום בו ניתנה הזריקה, או כאבי ראש; חום גבוה; צמרמורת; ולחץ דם נמוך. במקרים נדירים, אנשים מפתחים זיהומים חמורים או שחפת לאחר קבלת טיפול זה.

תרופות אחרות

רופאים עשויים לרשום תרופות נוספות לסיוע עם תסמינים אחרים של קרוהן. אנטיביוטיקה מסייעת למניעת מורסות וצמיחת חיידקים במעיים. הרופא עשוי לרשום אף תרופה נגד שלשולים אם מתרחשים שלשולים חמורים.

חלק מחולי קרוהן נמצאים בסיכון לפיתוח קרישי דם או מחלות דם אחרות כגון אנמיה. במקרים אלו, הרופא עשוי לרשום פרין, מדלל דם המונע קרישי דם. אם המטופל מראה סימני אנמיה, הרופא עשוי לרשום תוספי ברזל או זריקות ויטמין B12.

טיפול רפואי לקוליטיס

הטיפול תלוי בחומרת המחלה ותדירות התלקחות התסמינים. המטרות העיקריות של הטיפול הן הפחתת התסמינים למצב של הפוגה; ושמירה על ההפוגה. יש לנסות סוגי תרופות שונים, למרות שלעתים ניתוח עשוי להיות אפשרות. הטיפול הרפואי מותאם בקביעות על ידי הרופא, ויש להתייעץ עימו לגבי השפעת התרופות ותופעות הלוואי.

אימונופרסנטרים

תרופות חיסון המפחיתות את פעילות המערכת החיסונית. הן נקבעות כטבליות לטיפול בהתלקחות קלה או מתונה, או לשמירת הפוגה עם התסמינים אינם מגיבים לתרופות אחרות. תרופות אלו יעילות ביותר לטיפול בקוליטיס כיבית, אך לעיתים לוקח זמן עד שהן מתחילות לעבוד, בדרך כלל בין חודשיים לשלושה חודשים.

התרופות עשויות לגרום למטופל להיות פגיע יותר לזיהום, לכן חשוב לדווח לרופא מיד על כל סימני זיהום, כגון חום או מחלה. התרופות עשויות גם להוריד את ייצור כדוריות הדם האדומות, מה שמגביר את הנטייה לאנמיה. יש לבצע בדיקות דם קבועות על מנת לפקח על רמות תאי הדם ולבדוק סיכונים לבעיות אחרות.

טיפול בהתפרצויות קשות – בעוד שהתלקחויות מתונות ניתנות לטיפול בבית, התלקחויות חמורות יותר צריכות להיות מטופלות בבית החולים על מנת להפחית את הסיכון להתייבשות וסיבוכים קטלניים, כגון קרע במעי הגס. בבית החולים המטופל מקבל תרופות ולעיתים נוזלים תוך ורידיים. התרופה הנקבעת היא בדרך כלל סוג של קורטיקוסטרואיד.

ציקלוספורין

עובדת באותו אופן כמו תרופות אחרות, באמצעות הפחתת פעילות המערכת החיסונית. אך היא חזקה יותר מתרופות המשמשות לטיפול במקרים מתונים יותר של קוליטיס כיבית, ומתחילה לעבוד הרבה יותר מוקדם, בדרך כלל בתוך מספר ימים.

התרופה ניתנת לאט באמצעות עירוי, והטיפול רציף ונמשך בסביבות שבוע. תופעות הלוואי עשויות לכלול:

• רעד בלתי נשלט או רעד בחלק מהגוף.
• צמיחת שיער מוגברת.
• עייפות קיצונית.
• נפיחות חניכיים.
• תחושת חולי.
• שלשולים.

התרופות עשויות גם לגרום לבעיות חמורות יותר כגון לחץ דם גבוה, והפחתת תפקוד הכליות והכבד, אך המטופל נמצא תחת פיקוח קבוע במהלך הטיפול על מנת לבדוק סימנים אלו.

ניתוח – אם מתרחשות התלקחויות בתדירות גבוהה המשפיעות באופן משמעותי על איכות החיים, או שההתלקחויות חמורות במיוחד ואינן מגיבות לתרופות, ניתוח עשוי להיות אפשרות. הוא כולל הסרת המעי הגס לצמיתות. במהלך הניתוח, המעי הדק משמש להעברת מוצרי פסולת מהגוף במקום המעי הגס.